פרשת בראשית פורשת בפנינו את סיפור הבריאה של העולם, מראשיתו ועד ליצירת האדם "בצלם אלוהים". רעיון זה – שדמות האדם היא במובנים רבים דמות של הבורא – מעניק לחיי האדם ערך מוסרי ייחודי ועמוק, שקובע את קדושת החיים והיחס המיוחד כלפיהם. בתוך המורכבות הזו טמון גם המתח בין חירות האדם לבין המשמעויות הערכיות של יצירת חיים, מה שמעמיד את דילמת ההפלות באור פילוסופי ותיאולוגי מרתק.

בראשית מתוארת התהוותו של העולם בהדרגה – האור והחושך, המים והיבשה, הצמחים והחיות – וכל חלק בבריאה מתפקד בהתאם לסדר שהציב הבורא. אבל האדם, שנברא ביום השישי, מקבל תפקיד ייחודי של אחריות ושל חירות. סיפור הבריאה אינו רק על מה שקיים, אלא בעיקר על זכותו של האדם לבחור ועל האחריות שכרוכה בכך. הציווי הראשון לאדם, "פרו ורבו", מציב אותו כממשיך יצירה של חיים, תוך הבנה שקדושת החיים תלויה בו. כאן טמון היסוד לדילמות הקשורות להפלות: האם קדושת החיים מחייבת את המשך כל היריון, או שמא יש לתת לאדם – וליתר דיוק, לאישה – את החירות לבחור?

הרעיון ש"האדם נברא בצלם אלוהים" מעורר שאלות מוסריות עמוקות. מחד, ערך החיים מקבל מעמד עליון, שכן על האדם לנהוג בכבוד בכל מה שקשור ביצירת חיים, ובפרט כשמדובר בחיים חדשים המתהווים ברחמה של אישה. מאידך, חירותו של האדם והאחריות האישית שמוטלת עליו – כפי שאנו רואים גם בסיפור עץ הדעת – מזכירות את מרכזיותה של האוטונומיה האישית, כולל זכותה של האישה להכריע בשאלות שנוגעות לגופה ולחייה. גם בתפיסה היהודית ההומניסטית, אשר מדגישה את ערכו המוסרי של כל אדם ואת כבודו העצמאי, מודגש הצורך ליישב בין השיקולים הללו בצורה שמכבדת את האוטונומיה המוסרית של הפרט.

הוגים כמו עמנואל קאנט יאמרו שזכותו של אדם על חייו וגופו נובעת מהיותו תכלית בפני עצמו, ולא רק אמצעי לקיום ערכים חברתיים או דתיים. תפיסה זו מאתגרת את עקרון קדושת החיים – האם חייה של האישה ותכליתה העצמאית אינם קודמים לאלו של עובר? גם הגישה היהודית ההומניסטית, כפי שהציבו אותה הוגים מודרניים, מתירה לאדם לבחון באופן אישי את ערכיו ואת הקשר שלו לעצמו, לחברה ולבורא, מתוך הבנה שהבחירה המוסרית היא מהותית להווייתו. יחד עם זאת, יש שיטענו כי קדושת החיים מכילה גם את חיי העובר, כיצור בעל פוטנציאל עצום, ולכן יש לשקול בזהירות רבה כל החלטה להפסיק הריון.

בתוך מסגרת פילוסופית כזו, הדילמה של הפלות הופכת להיות לא רק שאלה רפואית או חברתית, אלא גם דילמה אתית המתארת את תמצית הבריאה, הבחירה והקדושה שבחיים. האם יש להניח את הבחירה בידי האישה בלבד? האם על החברה לשמור על ערך חיי העובר כחלק מערכיה? בדיוק כפי שחוה בוחרת מעץ הדעת ובוחרת בין טוב לרע, כך גם נדרשים אנו להפעיל שיקול דעת מורכב, בו חיים, חירות ואחריות נשזרים