האם ערכי האתיקה הרפואית הם ערכים אבסולוטיים? ברוב מדינות העולם ישנה הגירה, היא יכולה להיות מתוכננת או לא מתוכננת אך התוצאה הסופית היא אותה תוצאה, במדינה אחת נמצאים אנשים ממגוון תרבויות, אמונות ודתות.

למרות שבעולם המערב ניכר שאוהבים להתייחס לערכי האתיקה הרפואית (צדק, הטבה למטופל, אי גרימת נזק ואוטונומיה) כערכים אבסולוטיים שכולם מתייחסים אליהם אותו הדבר ושניתן להחיל אותם על כולם אין זה הדבר.

אנשים שאמונתם ותרבותם שנה אחד מהשני יתייחסו לערכים בצורה שונה ואפילו במשמעות שונה. לדוגמה, בנושא סוף החיים או הפלה את הטבה למטופל יכולה להתייחס בהערכת חיים או אי ביצוע הפלה ומצד שני כקיצור החיים ובמקרים מסוימים כן לבצע הפלה. ההבדל הוא בין האם למטופל עדיף איכות חיים או אריכות חיים. אותו הדבר בקשר לאוטונומיה של המטופל, במשפחות בהן הבעל הוא הפטריארך אז הבעל הוא הקובע לאשתו, לעומת זאת במשפחות בהן יש שוויון אז האישה קובעת לעצמה. 

אותו שיקול יש בנושא של צדק חלוקתי, למי נותנים אלו תרופות? האם משקיעים יותר בעניים או מתייחסים שווה בשווה לכולם. אלו החלטות שונות המושפעות מהתרבות, אם היחס לעניים הוא ערך עליון אז ידאגו למי שאין לו.

שינויים בתפיסה תרבותית ניתן כמובן לראות גם במדינות שונות, לדוגמה במקרה של תרומת איברים שבגרמניה כל אחד שנולד אוטומטית נכנס לרשימת התורמים, לעומת זאת בישראל צריכים לבצע פעולה אקטיבית בדרך כלל בזמן קבלת רישיון הנהיגה כדי להיות תורמי איברים.

כדי שצוותי רפואה יוכלו לתת את השירות הטוב ביותר למטופלים עליהם להבין שיש בין כל אדם שוני. המוסר הוא לא אבסולוטי, הוא רלטיביסטי בהתאם למטופל שנמצא מולם. צוות רפואי אמור להבין שלמטופל יש ערכים, אמונות ותרבות שונה ממה שיש למטפל, דבר שמשפיע על ההחלטות והרצונות של המטופל.