פסח זה הזמן לחשוב על מה כובל אותנו למה שאנחנו עושים ואם אנחנו רוצים להתקדם אז מה מונע מאיתנו להתקדם. הרבה פעמים אנחנו נהיה משועבדים לחברה שלנו, למה שהחברה שלנו רוצה שנעשה. הרצון של החברה יכול להשפיע עלינו בנושאים כמו לימודים, עובדה ואפילו זוגיות.

כמו שבני ישראל היו עבדים למצרים ועשו את מה שהמצרים רצו. כך, אנו עבדים לחברה שלנו ועושים את מה שהחברה מצפה מאיתנו, את הדבר הנכון לעשות, הבעיה היא שזה נכון עבור הסובבים אותנו ולא בהכרח עבורנו.

בתקופה זו של המחשבה ליציאה לחירות אנו צריכים לחשוב מה טוב לנו ומה יעזור לנו להתקדם. כדי להתקדם אנחנו צריכים לברר מה גורם לנו לקיבעון מחשבתי, לדוגמה, אלו יכולים להיות אנשים סביבנו שאומרים לנו מה אנחנו יכולים לעשות או לא יכולים, או קביעות של המערכת בה אנו נמצאים.

כדוגמה אנו יכולים להסתכל על חברים ומשפחה שאומרים לנו שאנחנו לא יכולים או לא נצליח לעשות את מה שאנחנו רוצים, כמו, אתם לא תצליחו בלימודים, אל תלכו לעבוד בהוראה או בת הזוג שלך לא טובה לך.

כדוגמה אנחנו יכולים להסתכל על מקום העבודה שלנו ועל ההגבלות שלו, שתמיד צריך ללכת כמו שאר העובדים, שההנהלה יודעת הכי טוב מה צריך לעשות, ושצריכים לבצע את השינויים שהם מבקשים. במקרה של השינויים כדוגמה במערכת החינוך שהמערכת מכתיבה למורים מה צריך לעשות בכיתה.

אותו קיבעון של המערכת ושל האנשים הסובבים אותנו מונע מאיתנו לצאת לחירות אישית, בין היתר כי אף פעם לא שואלים אותנו מה אנו צריכים לעשות. יובל אברמוביץ בספרו הרשימה מציג את את הצורך בלכתוב מה החלומות שלנו, וזה אכן מה שאנו צריכים לעשות, לראות מה אנחנו רוצים להגשים. מקרה מאוד יפה שראיתי היה של זהבה חן טוריאל שבעקבות רשימה שהיא עשתה אחרי שנים במערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי היא כתבה ספר על משפחתה, שנמכר כבר בכמה מאות עותקים, ויצאה בסבב הרצאות ברחבי ישראל בנושא הספר.

אותו שינוי שעושים בו אנו מחליטים מה החלום שלנו ורודפים אותו, זו החירות האמתית, החירות בה אנו לוקחים אחריות על חיינו ועושים את מה שאנו רוצים לעשות. זה יכול להיות מהדבר הקטן ביותר שכמורה אני יכול להחליט איך אני נכנס לכיתה ואיך אני מלמד את החומר ועד הבחירה במקצוע חדש.

לכן, אני ממליץ לכל אחד לעשות חושבים על מה המצרים שלו בחיים ואיזה ים סוף ומדבר עליו לעבור כדי להגיע אל הארץ המובטחת. אחרי שהוא עושה זאת להתחיל לפעול בעצמו לעשות את השינוי הרצוי והמבוקש כדי לצאת לחירות האישית.