פרשת נח מספרת על חורבן העולם באמצעות המבול והבריאה המחודשת של האנושות. בסיפור זה, אלוהים מצווה על נח לבנות תיבה שתשמור עליו ועל משפחתו, כמו גם על מגוון מינים של בעלי חיים, ובכך לאפשר את המשכיותם של החיים לאחר המבול. לאחר שהמים שוככים, כורת אלוהים ברית עם נח ומבטיח שהעולם לא ייחרב שוב באסון כה מוחלט. עלילת הפרשה נוגעת באופן עמוק לדילמות מוסריות הנוגעות להתמודדות עם משברים קיומיים, להקצאת משאבים ולשאלות אתיות של אחריות ושוויון – דילמות שרלוונטיות גם כיום בתחומי האתיקה הרפואית.

בפרשת נח, נח נדרש להכניס לתיבה מדגם מצומצם של יצורים חיים, ולמעשה להפעיל שיקול דעת מוסרי בהצלת חלקים בלבד מהבריאה. הדילמה הזו, שמביאה לידי ביטוי את עקרונות האחריות המוסרית והבחירה הקשה במשאבים מוגבלים, רלוונטית במיוחד במצבי חירום רפואיים. במהלך מגפות עולמיות או אירועים שמובילים לקריסת מערכות הבריאות, אנשי רפואה עומדים בפני שאלה דומה: כיצד להקצות את המשאבים המוגבלים שנמצאים ברשותם? מי יזכה לטיפול אינטנסיבי במכשור מתקדם כאשר הציוד מוגבל, ומי יאלץ להסתפק בטיפול בסיסי בלבד?

במצבים של מחסור במכשור חיוני כמו מכונות הנשמה, הצוותים הרפואיים נאלצים לקבוע סדרי עדיפויות של מי יזכה לטיפול מציל חיים ומי לא. כאן מתעוררת דילמה אתית מורכבת: האם יש להעדיף את הטיפול בחולים שסיכויי החלמתם גבוהים יותר, מתוך מטרה להבטיח את המשך הטיפול בקהילה, או שמא עלינו להקפיד על שוויון מוחלט בזכויות כלפי כל חולה, ללא קשר למצבו הבריאותי? הדילמות הללו מעלות שאלות כבדות משקל באשר לערכים המרכזיים שעליהם אמורה להישען המערכת הבריאותית – ערכים כמו שמירה על חיי אדם, צדק ושוויון, אך גם אחריות חברתית וקהילתית.

בהקשר זה, ניתן להבחין בשלושה כיווני מחשבה פילוסופיים עיקריים: הראשון הוא הגישה התועלתנית, שמדגישה את הצורך להשיג את התועלת המרבית לכמה שיותר אנשים. לפי גישה זו, ייתכן שיש הצדקה מוסרית להעדיף חולים שיש להם סיכוי טוב יותר להחלים ולהשתקם, או כאלה שצפויים להעניק תרומה משמעותית לחברה בהמשך חייהם. השני הוא תפיסת השוויון והזכות לחיים, הנובעת מהתפיסה הקאנטיאנית שכל אדם הוא מטרה בפני עצמו, ולכן כל חולה זכאי לטיפול שווה, בלי להעדיף אחד על פני השני. התפיסה השלישית היא עקרון המחויבות הקהילתית, שעומדת במרכז הפילוסופיה היהודית והגישה הקהילתית המודרנית. בדומה לברית שאלוהים כרת עם נח כמעין התחייבות לקיום עתידי, גישה זו רואה חשיבות עליונה במניעת העדפות שרירותיות ומדגישה את הצורך לשמור על ערכי הקהילה והבריאות הציבורית.

ניתן לראות הקבלה בין הברית שנכרתה עם נח לבין המחויבות המוסרית לשמירה על ערכי הרפואה גם בעיתות חירום. הברית המובטחת, אשר מתבטאת בסמל הקשת בענן, מייצגת את המחויבות לשמירה על חיים ועל עולם שבו יש תקווה גם לאחר אסון גדול. משמעות הברית היא שמירה על מחויבות לערכים של צדק וחמלה, גם במצבים שבהם נדרשות החלטות קשות במיוחד. בכך מסמנת הפרשה את החובה של הרופאים להישאר נאמנים לערכים המוסריים ולשמור על כבוד האדם, שוויון והוגנות, גם כאשר מצב החירום מחייב בחירה קשה.

כך, פרשת נח משקפת את המורכבות העמוקה של הדילמות האתיות בתחום הבריאות, דילמות שנוגעות לאופן שבו יש לשמר את ערכי היסוד האנושיים גם מול אתגרי החירום הקשים ביותר.